• איך משפיעה תקופת הקורונה על הזוגיות שלכם?
• איך אתם צולחים את התקופה?
• מה נהיה משופר ביניכם?
• מה היה חדש ומסקרן עבורכם?
• מה תרם למתח וחרדה ונהיה בלתי נסבל?
• האם עלתה המחשבה להתגרש?
• אם אתם חווים משבר ביחסים השקלתם לפנות לטיפול?
בתקופה זו שעדיין איתנו, ובאה בגלים, נאלצנו לחזור הביתה. לסגר, לעבוד מהבית, לזמן שהילדים תקופה ארוכה בבית, ששירותים סגורים, תחביבים, בידור חברים, משפחה נמצאים בHOLD…
הזוגיות שלנו היתה צריכה כוונון מחדש לזמנים המשתנים .
קרה והצלחנו להתקרב ולהכיר מחדש את מי שאנחנו ולהשקיע ביחסים, לצאת להליכה משותפת ולדבר כפי שלא עשינו מזמן, שאלנו את ילדינו על שלום ליבם והקשבנו להם באמת, אבות התקרבו לילדיהם וראינו זמני איכות נשכחים…
אם הקשר שלנו היה בנוי על איזון במרחבים שונים כשכל אחד עבד ומצא מרכז אחר בחייו: עבודה ופעילות, וכך יכולנו להדחיק לעיתים קונפליקטים או להתעלם מקשיים…
או אם דווקא תמיד התגעגענו לזמן יחד, והנה המרחבים שלנו הצטמצמו ואנו מוצאים עצמנו מתעלקים ופוגעים זה בזה.
אם מי מאתנו חווה משבר אישי והשני מתקשה לתמוך, אם שנינו 'איבדנו את זה' בהתחלקות בבית שנעשה צר עלינו ואיבדנו את השקט והרוגע…
אם החרדה והלחץ סביב המשבר של חולי, דאגה להורים המזדקנים, אבדן עבודה ופרנסה הביאו אותנו לקצה, ונהיינו לעיתים נואשים, חסרי אונים ואף אלימים…
אם החלטנו על פרידה וגרושין כי זה כבר היה שם והמשבר הקצין את הפערים…
אם אנו יחידים ולא בזוגיות (כולנו בנ"א ומשתייכים למשפחות) ואותם לחצים וכאבים מתעוררים בנו לנוכח המשבר…
דעו ששווה לדבר את כל זה ולטפל בכאבים ובפערים, להעריך מחדש את הקיים והמשתוקק והחסר, והצורך האישי שאולי שינה כוון , אולי צריך אחרת ובעדיפות חדשה. ושהשני יבין, ויחלק גם את שלו/שלה .
איך יוצרים מחדש מרחב אישי ובטוח שבו נוכל לדבר, לשאול, להקשיב ולבדוק מחדש את דרכנו.
טיפול יכול להועיל ולסייע לכל אחת ואחד מכם . אל תהססו ופנו לטיפול .
אפשר להוועץ בי כבר כעת וללא התחייבות.
בתקופת הקורונה אני משמשת גם כאשת מקצוע בקו החירום והעזרה הנפשית של נט"ל .
עמירה איתיאל 3033762 – 054
