מהקליניקה בימים אלה
- גיא בן 14 לאם חד הורית. בביהס ילד אהוב ותלמיד טוב, מאז הקורונה הכל התהפך, אמו מגיעה לטיפול כי מרגישה שאיבדה שליטה עליו. גיא מסתלק מהבית לחברים, וחוזר בשעה לילית מאוחרת, שותה אלכוהול, מעשן. לזום הבית ספרי אינו קם, ובבית גנב לה כסף. היא אינה יודעת איך לדבר איתו.
- ליאת עלתה לחטיבה. מתוחה ממיקומה החברתי בבי"ס, ומהלימודים בזום. להפגת הבדידות שקעה במסכים. החלה בדיאטות שדרדרו אותה עד סיכון בריאותי. ההורים פנו לטיפול משפחתי.
- טל תלמיד י"ב, היה אמור להתמקד בבגרויות ובתכניות לגיוס הצבאי, נכנס לחרדות מהידבקות בקורונה וסרב לצאת מהבית. העז ופנה בעצמו לטיפול .
זה "דור אבוד", הוכרז במדיה. המצוקה הנפשית מהמצב וההשפעות על ההורים, עוברת אל הנוער כשהם במשבר גיל ההתבגרות. הריחוק החברתי גורם לחלק מהנוער להתבודד, לשנות הרגלי אכילה וסדר, לפנות לחמרים ממכרים.
בהעדר רשת הבטחון הרגילה: חברים, גורמי החינוך והיעוץ בבי"ס, דרישות המסגרת – מצבם הנפשי יכול להחמיר. חרדה ולחץ מתמשכים ללא טיפול, עשויים להביא לדכאון ואף להפרעה נפשית.
לשיפור הדיאלוג בבית, חשוב להורים לקבל יעוץ ותמיכה. וחשוב לאפשר לנוער טיפול.
התקופה הזו יכולה להצמיח תובנות חשובות לחיים, ולמצוא משמעות גם באי הוודאות ותחושת האבדן.
