המגפה הסמויה
התחלואה הנפשית כתוצאה מהקורונה עולה בשיעור חסר תקדים בכל העולם: ביטוייה בחרדה, דכאון, טראומה, ומחלות נפשיות. בימי הסגר הראשון אנשים הצליחו יותר להכיל את המצוקה שנתפסה כזמנית וחולפת. אך ככל שהמגיפה מתארכת ונטולת ודאות, והממשלה הסבוכה הכניסה אותנו לסגר פוליטי שני, עולים ביטויי המצוקה והחולי הנפשי. בחיי הפרט והמשפחה.
בישראל הגורמים לכך חזקים ביתר שאת כאשר הציבור חי תחת מסרים מבולבלים וחש שהופקר לגורלו במשבר כלכלי וחברתי, כשהמנהיגות איבדה כל כוון ואחריות, ודבר לא נעשה כדי להסביר, או ליצור תבנית הגיונית ולהרגיע. כך טוען ד"ר צבי פישל יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל.
חלק מהאי שקט הנפשי מוסט למחאה החברתית , אבל בסופו של דבר הקושי נותר אישי ומשפחתי.
תחושת אבדן הבטחון והשליטה בחיי הפרט והחברה מערערת את היסודות הנפשיים שלנו.
גם אם אנו מצליחים לשרוד בדרכי התמודדות שסיגלנו לעצמנו, אל לנו להתעלם מהכאב, החרדה וה"נפילות" שאנו חווים. הדחקה לטווח הארוך אינה מועילה.
רווחה נפשית תהיה כאשר נוכל למצוא מרחב בטוח לדבר על הקשיים עם נוכחות קשובה ומקצועית, כעין "התרת נדרים" של ימי תשרי, וחידוש המשאבים הפנימיים לקראת שנה חדשה ומיטיבה.
מוזמנות ומוזמנים כפרטים או זוגות לפנות אלי.
אפשר להוועץ ללא התחייבות,
אני כאן.
