איך נדע מי האחד או האחת בשבילנו?
בעולם החפשי פחות ופחות אנשים מתייעצים עם הוריהם או גורמי סמכות לגבי הבחירה בבן/ בת הזוג. גם אם נתייעץ עם חברים, בסופו של דבר אנו לבדנו בהחלטה הגדולה נכון לי או לא. בעקבות כך אנו בעצם די אובדי עצות לגבי החלטתנו על התחייבות, ופעמים רבות מבינים מה נכון ומה לא נכון מאוחר מדי.
ברברה דה אנג'ליס, פסיכולוגית אמריקאית, כתבה ספר ובו רשימה טובה של סימני האזהרה. בספרה "האם אתה האחד והיחיד עבורי? איך לדעת מי נכון ולהימנע ממי שאינו נכון", היא מפרטת סימני אזהרה ברורים.
כשאנו אוהבים מישהו, והשקענו זמן בניסיון לגרום לקשר להצליח, אנו נוטים לבטל את סימני האזהרה. אנו כבר יודעים שלאדם הזה יש תכונות טובות רבות, אחרת לא היינו נשארים כל כך הרבה זמן יחד. אם על אף סימני האזהרה אנו מקווים לגלות משהו חדש על בן או בת הזוג, או שיופיע בן הזוג המושלם, אנו עושים כנראה טעות.
סימני האזהרה של ד"ר דה אנג'ליס הם:
- התמכרויות
- אי התאוששות ממערכות יחסים קודמות
- נזק רגשי מהילדות
- כעס
- תודעת קורבן
- צורך אובססיבי בשליטה ("קונטרול פריק")
- חוסר תפקוד מיני
- אי התבגרות
- אי זמינות רגשית
מניסיוני אני יודעת, שאפילו אחד מאלה עלול להרוס מערכת יחסים במשך הזמן, והסכנה היא שהשפעותיהם של הסימנים האלה אינן מורגשות מייד – אפילו לא תוך כמה שנים. אבל שמתי לב גם שסימנים אלה נוטים להופיע במקבצים, כלומר אם קיים סימן אחד, סביר להניח שקיימים סימנים נוספים.
היה טוב אילו הייתה לנו רשימה של סימני אזהרה, שיאמרו לנו שלא חשוב כמה אהבה אנו מרגישים וכמה הזמן דוחק, עלינו לעצור את מערכת היחסים ולשקול מחדש את ההתחייבות. האם לא היה כדאי לדעת אילו מן הסימנים מסמנים סכנה אמיתית, שעלינו להכיר בה אפילו כשאנו מאוהבים עד טירוף?
כמובן מנסיוני עדיף לפנות להתייעץ ולטפל במערכת יחסים טרום הנשואין. הטיפול יכול לבסס את ההחלטה אם הנקודות הבעייתיות הן ברות טיפול ושינוי, או שמא הן כ"כ שורשיות והן אף יתגברו במהלך הנשואין.
